מרכזי ירידים, בעיקר ה "לאומיים" שבהם נכנעו לצו השעה והטכנולוגיה והחלו מספקים שרותי אינטרנט ב - WIFI חינם למציגים ולמבקרים. כולם הגיעו להכרה שהשתתפות בתערוכות, חשובה ככל שתהיה, אינה יכולה לנתק את המשתתפים בהן מהחיים השוטפים ובודאי, אין להעניש את המשתתפים ולהעמיס עליהם הוצאות בדמות תשלום מיוחד עבור השימוש באינטרנט.

היום זה נשמע ממש אנכרוניסטי, לנסות לעשות כסף ממארגני תערוכות ומהמשתתפים בתערוכות, במיוחד לאור העובדה שעלויות התקשורת בטלות בששים.

מרכזי הירידים בעולם, הבינו כי חסימת קוי האינטרנט בפני המציגים והמבקרים, לא תגרום להם להכנסה משמעותית מצד אלו שירכשו חיבור אינטרנטי, אך מאידך תגרום להם לפגיעה תדמיתית.

הכל הבינו, שזה לא שווה והחלו לפתוח את השירות החינמי לכל הבאים בשערי מרכז הירידים.

מי שחייב לספק את השירות, הוא מרכז הירידים ולא מארגן התערוכה, ששוכר את המקום על בסיס זמני. כך מבינים בפרנקפורט, בירמינגהם, הונג קונג, שיקגו, ג'נבה ומרכזי תערוכות אחרים בעולם.

כולם חוץ מתל אביב.

יש WIFI במרכז הירידים בתל אביב, אבל הוא חסום. אם מארגן תערוכה רוצה לספק שרות למציגיו ומבקריו, שירכוש חבילת אינטרנט בסכום לא מבוטל ויחלקו חינם למשתמשיו, אומרים במרכז הירידים.

זאת, כאשר בעלי המרכז, עיריית תל אביב, מכריזים שבקרוב העיר תהיה מרושתת וכל האזרחים יוכלו לגלוש בחינם. האם מרכז הירידים נחשב לאקס טריטוריה? לא שייך לתל אביב?

אז אולי כדאי שישבו, ראש העיר, עם מנכלי"ת מרכז הירידים, יתאמו מדיניות ויישרו קו וכך כולנו נוכל לקבל את מה שנראה כדבר הטבעי ביותר?

למען הגילוי הנאות, העורך, יצחק שלו, מארגן תערוכות במרכז הירידים ומבכה את המדיניות הקיימת שמונעת ממציגיו ומבקריו להישאר מקושרים לחיים, בעת שהם נמצאים במרכז הירידים.